כיצד קורבנו של ישוע מהווה ”כופר בעד רבים”?
תשובת המקרא
קורבן הכופר של ישוע הוא האמצעי שדרכו אלוהים מושיע או גואל את בני האדם מהחטא והמוות. המקרא מתייחס לדמו השפוך של ישוע כמחיר כופר (אפסים א׳:7; פטרוס א׳. א׳:18, 19). לפיכך ישוע אמר שהוא בא כדי ”לתת את נפשו כופר בעד רבים” (מתי כ׳:28).
מדוע היה צורך ב”כופר בעד רבים”?
אדם הראשון נברא כיצור מושלם, נטול כל חטא. הייתה לו התוחלת לחיות לנצח אך הוא איבד אותה כשבחר להמרות את פי אלוהים (בראשית ג׳:17–19). כשנולדו לו ילדים הוא הוריש להם את פגם החטא (רומים ה׳:12). מסיבה זו המקרא מציין שאדם ’מכר’ את עצמו ואת ילדיו כעבדים לחטא ולמוות (רומים ז׳:14). כאנשים לא־מושלמים אף אחד מהם לא יכול היה לקנות בחזרה את מה שאיבד אדם הראשון (תהלים מ״ט:7, 8).
אלוהים ריחם על צאצאיו של אדם, שכן הם נקלעו למצב של חוסר תקווה (יוחנן ג׳:16). אולם ערכי הצדק של אלוהים דרשו שהוא לא יתעלם מחטאיהם או יסלח להם ללא בסיס מוצק (תהלים פ״ט:14; רומים ג׳:23–26). אלוהים אוהב את בני האדם ולכן סיפק את האמצעי החוקי הנחוץ לכך שחטאיהם לא רק ייסלחו אלא גם יוסרו לחלוטין (רומים ה׳:6–8). הכופר הוא אותו בסיס חוקי.
כיצד פועל הכופר?
המונח ”כופר” במקרא כולל את שלושת ההיבטים הבאים:
תשלום (במדבר ג׳:46, 47).
הוא משיג פדות או פדיון (שמות כ״א:30).
הוא מקביל לערך של מה ששולם עליו או מכסה אותו. a
שים לב כיצד ההיבטים האלה באים לידי ביטוי בקורבן הכופר של ישוע המשיח.
תשלום. המקרא מציין שהמשיחיים ’נקנו במחיר’ (קורינתים א׳. ו׳:20; ז׳:23). מחיר זה הוא דמו של ישוע, שבו ’קנה לאלוהים בני אדם מכל שבט ולשון ועם ואומה’ (ההתגלות ה׳:8, 9).
פדות. קורבנו של ישוע מספק ”פדות במחיר כופר” מהחטא (קורינתים א׳. א׳:30; קולוסים א׳:14; עברים ט׳:15).
הקבלה. קורבנו של ישוע מקביל בדיוק למה שאיבד אדם הראשון — חיים מושלמים של אדם אחד (קורינתים א׳. ט״ו:21, 22, 45, 46). המקרא אומר: ”כשם שעקב אי־ציותו של אדם אחד [אדם הראשון] הפכו רבים לחוטאים, כך גם בזכות ציותו של אדם אחד [ישוע המשיח] ייחשבו רבים לצדיקים” (רומים ה׳:19). זה מסביר כיצד מותו של אדם אחד יכול לשלם את הכופר עבור חוטאים רבים. למעשה קורבנו של ישוע הוא ”ככופר מקביל בעד” כל מי שנוקט צעדים נחוצים כדי להפיק ממנו תועלת (טימותיאוס א׳. ב׳:5, 6).
a משמעות המילה ”כופר” בשפות המקוריות שבהן נכתב המקרא נושאת את הרעיון של מחיר, או דבר ערך, ששולם. לדוגמה, משמעו הבסיסי של הפועל ”כפר” בעברית הוא ”כיסוי” (בראשית ו׳:14). ברוב המקרים פועל זה מתייחס לכיסוי על חטא (תהלים ס״ה:3). שם העצם ”כופר” הנגזר ממנו מתייחס למחיר ששולם כדי להשיג את הכיסוי או הפדיון הזה (שמות כ״א:30). בדומה לכך, את המילה המקורית היוונית ליטרון, אשר בדרך כלל מתורגמת כ”כופר”, ניתן גם לתרגם כ”מחיר פדיון” (מתי כ׳:28). כותבים יוונים השתמשו במונח זה בהתייחסם למחיר ששולם ככופר תמורת שבוי מלחמה או שחרור של עבד.