מי היו הנפילים?
תשובת המקרא
הנפילים היו ענקים אלימים, צאצאיהם העל־אנושיים של מלאכים מרושעים שקיימו יחסים עם בנות האדם בימי נוח. a
במקרא מסופר: ”ויראו בני האלוהים את בנות האדם כי טובות הנה” (בראשית ו׳:2). ”בני האלוהים” היו למעשה יצורים רוחניים שמרדו באלוהים. הם ”נטשו את מעונם” בשמיים, לבשו גוף בשר ודם ו’לקחו להם נשים מכל אשר בחרו’ (יהודה 6; בראשית ו׳:2).
הצאצאים שנולדו כתוצאה מהזיווג הלא־טבעי לא היו ילדים רגילים (בראשית ו׳:4). הנפילים היו ענקים, בריונים ורודנים. הם מילאו את הארץ באלימות (בראשית ו׳:13). במקרא הם מתוארים כ”גיבורים אשר מעולם, אנשי השם” (בראשית ו׳:4). הם השליטו אלימות ופחד, וזה הזכר שהותירו אחריהם (בראשית ו׳:5; במדבר י״ג:33). b
תפיסות מוטעות לגבי הנפילים
תפיסה מוטעית: הנפילים עדיין חיים על כדור הארץ כיום.
עובדה: יהוה הביא מבול כלל־עולמי אשר השמיד את העולם האלים ההוא. הנפילים נמחו מעל פני האדמה יחד עם כל עושי הרע. אך נוח ומשפחתו היו רצויים בעיני יהוה, והם היחידים שניצלו מן המבול (בראשית ו׳:9; ז׳:12, 13, 23; פטרוס ב׳. ב׳:5).
תפיסה מוטעית: אבותיהם של הנפילים היו בני אדם.
עובדה: אבותיהם מכונים ”בני האלוהים” (בראשית ו׳:2). המקרא משתמש במונח זה כדי לתאר את המלאכים (איוב א׳:6; ב׳:1; ל״ח:7). למלאכים הייתה היכולת ללבוש גוף בשר ודם (בראשית י״ט:1–5; יהושע ה׳:13–15). השליח פטרוס הזכיר את ה”רוחות הכלואות במאסר, אשר לא צייתו בעבר כאשר חיכה אלוהים בסבלנות בימי נוח” (פטרוס א׳. ג׳:19, 20). בהתייחסו לאותו מקרה, הסביר יהודה, אחד מכותבי המקרא, שכמה מלאכים ”לא שמרו את מעמדם המקורי אלא נטשו את מעונם” (יהודה 6).
תפיסה מוטעית: הנפילים היו מלאכים חוטאים.
עובדה: מההקשר של בראשית ו׳:4 עולה שהנפילים לא היו מלאכים, אלא צאצאים בני כלאיים שנולדו בעקבות הזדווגות של נשים עם מלאכים שלבשו גוף בשר ודם. לאחר שהמלאכים ’לקחו להם נשים מכל אשר בחרו’, אמר יהוה שתוך 120 שנה הוא ינקוט פעולה נגד העולם המרושע דאז (בראשית ו׳:1–3). הכתוב מוסיף ש”בימים ההם” המלאכים שלבשו גוף בשר ודם המשיכו ’לבוא אל בנות האדם’, והן ילדו את ”הגיבורים אשר מעולם”, כלומר את הנפילים (בראשית ו׳:4).
a ייתכן שפירוש המילה ”נפילים” הוא ”המפילים”. לפי הספר חקר המילים בתנ״ך מאת וילסון (Wilson’s Old Testament Word Studies) כוונת המילה היא למי ש”מתנפלים על אנשים באלימות, שודדים אותם וגורמים להם ליפול”.
b ככל הנראה המרגלים מקרב בני ישראל, שדבריהם מתועדים בבמדבר י״ג:33, ראו אנשים גדולי מידות ונזכרו בסיפורים ששמעו על הנפילים, אשר מתו מאות שנים קודם לכן (בראשית ז׳:21–23).
