יש מתנות היקרות ללבנו מפני שהן הוענקו לנו על־ידי בעל סמכות או מישהו שאנו מכבדים מאוד. מתנות אחרות יקרות בעינינו, על אף ערכן הכספי הנמוך, מכיוון שקיבלנו אותן מבן משפחה יקר או חבר קרוב. כך היה לגבי המתנה שקיבל ג’ורדן מראסל, כמסופר במאמר הקודם. כיצד זה נוגע למתת קורבן הכופר?‏

ראשית, המקרא מציין כי ‏”אלוהים... שלח את בנו יחידו אל העולם כדי שיהיו לנו חיים באמצעותו” (‏יוחנן א’. ד’:9‏). עובדה זו הופכת את המתנה ליקרה לאין ערוך. אין מישהו המחזיק בסמכות גדולה יותר מזו של אלוהים. מחבר מזמור התהלים כתב עליו: ”אתה, שמך יהוה, לבדך עליון על כל הארץ” (‏תהלים פ”ג:19‏). לא היינו יכולים לקבל מתנה ממקור נעלה יותר.‏

שנית, אלוהים הוא ”אבינו” (‏ישעיהו ס”ג:16‏). הוא העניק לנו חיים. בנוסף, הוא דואג לנו בנאמנות כאב מסור הדואג לילדיו. אלוהים פנה לעמו בשם אפרים ושאל: ”הבן יקיר לי אפרים, אם ילד שעשועים [אהוב]? ... המו מעיי לו [רגשותיי ניעורו כלפיו]. רחם ארחמנו” (‏ירמיהו ל”א:20‏). אלוהים חש רגשות דומים כלפי משרתיו כיום. הוא לא רק בוראנו הכול יכול, אלא גם אבינו וידידנו הנאמן. האין זה הופך כל מתנה הנובעת ממנו למתנה יקרה במיוחד?‏

מתנות מסוימות יקרות ללבנו מפני שהן ניתנו לנו לא מתוך חובה, אלא מתוך אהבה כנה. אדם לא־אנוכי אינו מצפה לתמורה על מתנה שנתן מטוב לבו.‏

אלוהים נתן את בנו למעננו בשל אהבתו כלפינו. ”בזאת גילה לנו אלוהים את אהבתו, בעובדה ששלח את בנו יחידו”, נאמר במקרא. לאיזו מטרה הוא שלח את בנו? ”כדי שיהיו לנו חיים באמצעותו” (‏יוחנן א’. ד’:9‏). האם אלוהים היה חייב לעשות זאת? כלל וכלל לא! ”הכופר ששילם המשיח ישוע” הוא ביטוי ל”חסדו” של אלוהים (‏רומים ג’:24‏).‏

מדוע מתנתו של אלוהים היא מעשה ’חסד’? המקרא משיב על כך: ”אלוהים הראה את אהבתו אלינו בכך שהמשיח מת בעדנו עוד כשהיינו אנשים חוטאים” (‏רומים ה’:8‏). אהבה בלתי אנוכית הניעה את אלוהים לפעול למען אנשים חלשים, חסרי ישע וחוטאים. לא הרווחנו את אהבתו, ולעולם לא נוכל לגמול לו על כך. מתנתו היא ביטוי האהבה הגדול ביותר בהיסטוריה.‏

יש מתנות היקרות לנו מפני שהן משקפות הקרבה גדולה מצד נותן המתנה. כאשר אדם מוכן לוותר על משהו יקר מאוד ללבו ולתת אותו לנו, אנו במיוחד מוקירים את מתנתו בשל ההקרבה העומדת מאחוריה.‏

אלוהים ”נתן את בנו יחידו” ‏(‏יוחנן ג’:16‏). הוא הקריב עבורנו את היקר לו מכול. במהלך העידנים שבהם ברא אלוהים את היקום, ישוע עבד לצדו והיה חביב עליו במיוחד (‏משלי ח’:30‏). ישוע הוא ”בנו אהובו” של אלוהים ו”צלמו של האלוהים הבלתי נראה” (‏קולוסים א’:13–15‏). מעולם לא נרקם קשר הדוק יותר בין שתי ישויות תבוניות.‏

בכל זאת, אלוהים ”לא חשך אף את בנו שלו” (‏רומים ח’:32‏). יהוה נתן לנו את היקר לו מכול. אין מתנה שגבתה ממנו מחיר גבוה יותר.‏

מתנות מסוימות יקרות מפני שהן ממלאות צורך חיוני ואף דחוף. לדוגמה, עד כמה תהיה אסיר תודה למישהו שישלם בנדיבותו על טיפול רפואי מציל חיים שאתה לא יכול להרשות לעצמך! האין זה נכון שמתנה זו תהיה יקרה לאין ערוך?‏

‏”כפי שבגלל אדם הכול מתים, כך גם בזכות המשיח הכול יוחיו” ‏(‏קורינתים א’. ט”ו:22‏). כצאצאי אדם הראשון כולנו ”מתים”. איננו מסוגלים לחמוק מהחולי והמוות או להתפייס בכוחות עצמנו עם אלוהים ולהיות נקיים מאשמה לפניו. כבני אדם בשר ודם איננו יכולים להעניק חיים לעצמנו או לאחרים. המקרא מציין: ”אח לא פדֹה יפדה איש [איש אינו יכול לפדות את אחיו], לא ייתן לאלוהים כופרו; ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם [כלומר, הכופר תמיד מעבר להישג ידם]” (‏תהלים מ”ט:8, 9‏). אנו זקוקים נואשות לעזרה, שהרי איננו יכולים לשלם בעצמנו את מחיר הכופר. ללא עזרת אלוהים היינו חסרי אונים.‏

ברוב אהבתו שילם יהוה מרצונו עבור ”הטיפול” הדרוש לנו להצלת חיינו. כך באמצעות ישוע ”הכול יוחיו”. כיצד זה מתאפשר בזכות הכופר? ”דם בנו ישוע  מטהר אותנו מכל חטא”. כן, האמונה בדמו השפוך של ישוע פותחת את הדלת לסליחת חטאים ולחיי עולם (‏יוחנן א’. א’:7; ה’:13‏). וכיצד יועיל הכופר ליקירינו שאינם עוד בין החיים? ”הואיל והמוות בא על־ידי אדם, גם תחיית המתים היא על־ידי אדם [ישוע]” (‏קורינתים א’. ט”ו:21‏).‏ *

מעולם לא ניתנה מתנה ממקור כה נעלה או מתוך אהבה כה רבה כמו קורבנו של ישוע. אף אחד מעולם לא הקריב עבורנו כה רבות כפי שעשה יהוה אלוהים. ואין מתנה שממלאת צורך גדול יותר מאשר הקורבן שמשחרר אותנו מן החטא והמוות. אף מתנה לא יכולה אפילו להתקרב לקורבן הכופר, מתנה אשר אין מילים לתאר את ערכה.‏