עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

מנקודת המבט המקראית

מלחמות

מלחמות

בימי קדם נלחמו בני ישראל בשם אלוהיהם, יהוה. האם ניתן להסיק מכך שבעיני אלוהים אין דבר פסול במלחמות בנות־זמננו?‏

מדוע יצא עם ישראל הקדום למלחמות?‏

מה אומרים כמה אנשים?‏

 

בני ישראל עבדו אל מלחמות צמא דם.‏

מה אומר המקרא?‏

 

האומות אותן הביסו בני ישראל היו מושחתות כיוון שהיו מלאות אלימות ומנהגים מתועבים – לרבות משכב בהמה, גילוי עריות והקרבת ילדים. לאחר שבמשך מאות שנים נתן להן אלוהים את ההזדמנות לשנות את דרכיהן, הוא אמר: ”כי בכל אלה נטמאו הגויים אשר אני משלח מפניכם” (‏ויקרא י”ח:21–25;‏ ירמיהו ז’:31‏).‏

‏”כי ברשעת הגויים האלה יהוה אלוהיך מורישם מפניך” ‏(‏דברים ט’:5‏).‏

האם אלוהים נוקט צד במלחמות כיום?‏

אולי שמת לב

 

שבמלחמות רבות טוענים מנהיגי הדת של שני הצדדים שאלוהים לצדם. ”מאז ומעולם שיחקה הדת תפקיד בכל מלחמה שאי פעם התרחשה”, נאמר בספר גורמי המלחמה ‏(The Causes of War).‏

מה אומר המקרא?‏

 

המשיחיים אינם מורשים להילחם באויביהם. השליח פאולוס כתב לאחיו לאמונה: ”אם אפשר, עד כמה שהדבר תלוי בכם, חיו בשלום עם כל אדם... אל תתנקמו” (‏רומים י”ב:18, 19‏).‏

במקום לשלוח את תלמידיו להילחם, אמר להם ישוע: ”התמידו לאהוב את אויביכם ולהתפלל בעד רודפיכם; כך תוכיחו שאתם בנים לאביכם שבשמיים” (‏מתי ה’:44, 45‏). גם כאשר המדינה בה מתגוררים המשיחיים משתתפת במלחמה, הם ממשיכים להיות ניטרליים ולא להיות ”חלק מן העולם” (‏יוחנן ט”ו:19‏). הואיל ואלוהים מעוניין שבכל המדינות מי שעובדים אותו יאהבו את אויביהם וימשיכו להיבדל מן העולם, כיצד ייתכן שהוא ינקוט צד זה או אחר במאבקים אלימים כיום?‏

‏”מלכותי אינה חלק מן העולם הזה. אילו הייתה מלכותי חלק מן העולם הזה, היו משרתיי נלחמים שלא אמסר ליהודים. אך מלכותי אינה מפה” ‏(‏יוחנן י”ח:36‏).‏

האם יבוא יום ולא יהיו עוד מלחמות?‏

מה אומרים כמה אנשים?‏

 

המלחמות הן בלתי נמנעות. ”למלחמות יש עתיד”, נאמר בספר מלחמות וכוח במאה ה־21 ‏(War and Power in the 21st Century). ”אין שום סכנה שיפרוץ שלום עולמי ונצחי במאה הנוכחית”.‏

מה אומר המקרא?‏

 

המלחמות יחלפו כאשר לא יהיה עוד הרצון לפתוח במלחמה. מלכות אלוהים – ממשלה ממשית המולכת מהשמיים – תפעל בקרוב כדי להשמיד את כל כלי הנשק מעל פני האדמה וללמד אנשים לרדוף שלום. המקרא מבטיח לנו שאלוהים ’יוכיח לגויים עצומים עד רחוק. ויכתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא יישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה’ (‏מיכה ד’:3‏).‏

המקרא מלמד שתחת שלטונה של מלכות אלוהים לא יהיו יותר לא ממשלות הנאבקות בממשלות אחרות כדי להשיג את האינטרסים שלהן, לא מדיניויות לא־הוגנות המעוררות מרידות בקרב האזרחים ולא דעות קדומות היוצרות פילוגים אתניים. כתוצאה מכך, המלחמות לא יהיו עוד. ”לא יָרֵעו ולא ישחיתו”, מבטיח אלוהים, ”כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים” (‏ישעיהו י”א:9‏).‏

‏”משבית מלחמות עד קצה הארץ. קשת יְשַׁבֵּר, וקיצץ חנית; עגלות ישרוף באש” ‏(‏תהלים מ”ו:10‏).‏