’כלי אבדון’ שנחזו מראש
’כלי אבדון’ שנחזו מראש
”המוח המרושע של האדם תמיד חותר לרתום את פרי כשרונותיו כדי לשעבד, להשמיד או להונות את שאר בני מינו” (הוראס וולפול, סופר אנגלי בן המאה ה־18).
התעופה הצמיחה לאנושות תועלת רבה. אף־על־פי־כן, עד כמה צדק הוראס וולפול! עוד לפני שחלום התעופה הפך למציאות, חשב האדם על דרכים רבות שבהן ניתן יהיה לנצל את כלי הטיס ככלי מלחמה.
בשנת 1670, למעלה מ־100 שנה לפני הטיסה המאוישת הראשונה בכדור פורח, הצביע הישועי האיטלקי פרנצ׳סקו לאנה על האפשרות ש”אלוהים לעולם לא יניח לאדם לבנות מכונה כזו [ספינת אוויר] לבל ייגרם נזק רב לממשל האזרחי והפוליטי של האדם”. אולם הוא ראה את הנולד והוסיף: ”מי [מתקשה להבין] שאף עיר לא תהיה מוגנת מהתקפות פתע? הרי ספינת האוויר תוכל להופיע בכל שעה מעל כיכר השוק ולהנחית את אנשי צוותה. כך יקרה
גם בחצרות הבתים הפרטיים ובאוניות המפליגות בים... אפילו מבלי להנמיך טוס, תוכל הספינה להטיל חלקי מתכת שיהפכו את כלי השיט על פניהם ויגרמו לאבדות בנפש, וכלי השיט יתלקחו מאש מלאכותית, מכדורים ומפצצות”.כאשר הומצאו בסוף המאה ה־18 כדורים פורחים הנעים בכוח אוויר חם ובעזרת מימן, חשש וולפול שכלי טיס אלה יהפכו במהרה ל”כלים שימיטו אבדון על המין האנושי”. בשלהי שנת 1794 רתמו הגנרלים של צבא צרפת את הכדורים הפורחים לצורכי ריגול מעבר לקווי האויב ולהכוונת תנועות החיילים. הכדורים הפורחים שימשו גם במלחמת האזרחים של ארצות־הברית ובמלחמת צרפת־פרוסיה בשנות ה־70 של המאה ה־19. ובמהלך שתי מלחמות העולם, שהתרחשו במאה שעברה, עשו צבאות אמריקה, בריטניה וצרפת שימוש רחב היקף בכדורים פורחים במשימות ביון.
הכדורים הפורחים בהחלט הפכו לכלי הרג במלחמת העולם השנייה כאשר הצבא היפני הטיס לכיוון ארצות־הברית 000,9 כדורים פורחים ממולכדים ולא־מאוישים. למעלה מ־280 בלונים עמוסים בחומרי נפץ הגיעו לצפון אמריקה.
תחזיות מוקדמות בדבר ספינות קרב אוויריות
כבר בראשית דרכו נתפס המטוס ככלי מלחמה פוטנציאלי. אלכסנדר גרהאם בל אמר ב־1907: ”רק מתי מעט יודעים כמה אמריקה קרובה כעת לפתרון סוגיה שתחולל מהפכה עולמית בשיטות הלחימה — אני מתכוון לבניית ספינת קרב אווירית”. באותה שנה ציטט העיתון ניו־יורק טיימס את קפטן תומס ט. לאבלייס, טייס בכדור פורח, כמי שאמר: ”תוך שנתיים עד חמש שנים יהיו לכל אומה גדולה ספינות קרב אוויריות ונשק נגד ספינות קרב אוויריות כמו שכיום יש להן ספינות טורפדו ונשק נגד ספינות טורפדו”.
כעבור שלושה חודשים בלבד חתמו האחים רייט על חוזה עם חיל הקשר של ארצות־הברית לבניית המטוס הצבאי הראשון. מאמר שהופיע בעיתון ניו־יורק טיימס ב־13 בספטמבר 1908 הסביר מדוע מגלה הצבא עניין במטוס: ”ניתן להשליך פגז לתוך ארובה של ספינת מלחמה ולהסב נזק כבד למנועים ואחר כך להשלים את מלאכת ההרס על־ידי פיצוץ דודי החימום”.
ואכן, כפי שאמר בל, המטוס ’חולל מהפכה עולמית בשיטות הלוחמה’. עד 1915 כבר פיתחו יצרני המטוסים מכונת ירייה מסונכרנת המסוגלת לירות דרך להבי הפרופלור. למטוסי הקרב הצטרפו עד מהרה מפציצים שהפכו גדולים יותר ועוצמתיים יותר במלחמת העולם השנייה. ב־6 באוגוסט 1945 השליך מפציץ 29-B סוּפֶּרפוֹרְטְרֶס פצצת אטום על העיר היפנית הירושימה. הייתה זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש מבצעי בנשק גרעיני. הפצצה זרעה הרס מוחלט וגרמה בסופו של דבר למותם של 000,100 איש.
רק שנתיים קודם לכן, בשנת 1943, הודה רַייְט אורְוויל, בשיחה פרטית, שהוא מצטער על המצאת המטוס. לדבריו, במהלך שתי מלחמות העולם הפך המטוס לכלי נשק נוראי. כיום ’גוי קם על גוי’, ועם ייצורם של טילים מונחי לייזר ופצצות חכמות עולה פוטנציאל ההרג של כלי הטיס (מתי כ״ד:7).
[תמונות בעמודים 22, 23]
1. כדור פורח לא־מאויש
2. בלון מ”מסך בלונים”
[שלמי תודה]
004722-Library of Congress, Prints & Photographs Division, FSA/OWI Collection, LC-USE6-D
3. 29-B סוּפֶּרפוֹרְטְרֶס
[שלמי תודה]
USAF photo
4. מטוס קרב F/A-18C הוֹרְנֶט
5. מטוס תקיפה חמקן F-117A נַייטְהוֹק
[שלמי תודה]
U.S. Department of Defense