מי שרגישים לריחות מתמודדים עם קושי רציני.‏ סביר להניח שאין בידם לעשות הרבה כדי לשלוט במידת החשיפה לריחות במגעיהם היומיומיים עם זרים.‏ אך היו ששאלו אם ניתן לבקש מן האחים והאחיות להימנע משימוש בבשמים או במי קולון באסיפות ובכינוסים המשיחיים.‏

אין ספק שאף משיחי לא היה רוצה להקשות ביודעין על אדם אחר לנכוח בהתכנסויות המשיחיות.‏ כולנו זקוקים לעידוד שמספקות אסיפותינו (‏עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ אי לכך,‏ כדאי שמי שסובל מרגישות לריחות במידה המקשה עליו לבוא לאסיפות,‏ ישוחח על כך עם זקני־הקהילה.‏ אומנם אין זה מקראי או ראוי לקבוע לבאי האסיפות כללים לגבי שימוש בבשמים,‏ אבל הזקנים יוכלו לספק מידע שיעזור לחברי הקהילה להבין את הקשיים שיש לאחרים.‏ הזקנים יכולים להחליט,‏ בתלות בנסיבות,‏ לדון באסיפת השירות במסגרת צורכי הקהילה במידע שיצא לאור בנושא,‏ או להודיע בעניין הודעה המנוסחת בטקט.‏ a עם זאת,‏ אין זה ראוי שהזקנים ימסרו שוב ושוב הודעות מסוג זה.‏ באסיפותינו תמיד באים מתעניינים חדשים או אורחים שאינם מודעים לבעיה,‏ ואנו רוצים שהם יחושו רצויים.‏ אל לנו לתת למישהו להרגיש שלא בנוח בשל השימוש המתון שהוא עושה בבשמים.‏

אם הנסיבות המקומיות מאפשרות זאת,‏ מועצת הזקנים יכולה לדאוג לכך שמי שסובלים מרגישות יתר לריחות ישבו באזור מבודד יחסית באולם המלכות.‏ לדוגמה,‏ אולי יש באולם חדר ישיבות המצויד ברמקולים,‏ ובו הם יוכלו לשבת ולהפיק תועלת מן האסיפות.‏ אם לא ניתן למצוא מענה סביר לבעיה ויש שעדיין סובלים קשות,‏ יכולה הקהילה להקליט את האסיפות עבורם או לארגן חיבור טלפוני לביתם,‏ כפי שנהוג לעשות עבור אנשים המרותקים לביתם.‏

גיליונות שירות המלכות בשנים האחרונות עודדו את האחים והאחיות לגלות התחשבות מיוחדת בנושא זה בכינוסים האזוריים.‏ לאור העובדה שמרבית הכינוסים נערכים במקומות סגורים בעלי אוורור מכאני,‏ התבקשו הנוכחים שלא להפריז בשימוש בבשמים חריפים.‏ האחים התבקשו לגלות התחשבות מיוחדת בכינוסים האזוריים,‏ משום שבדרך כלל אין אפשרות לארגן אזורים נקיים מריחות באתרי הכינוסים.‏ אולם מעולם לא הייתה כוונה שהנחיה זו תהפוך לכלל עבור אסיפות הקהילה,‏ ואין לפרש אותה ככזו.‏

כל עוד אנו חיים בסדר העולמי הזה,‏ כולנו סובלים מנזקי האי־שלמות התורשתית.‏ עד כמה אנו מעריכים את המאמצים מצד אחרים להקל את סבלנו!‏ יש שזו תהיה מבחינתם הקרבה שלא להשתמש בבושם או במי קולון כדי להקל על אח או אחות לנכוח באסיפות הקהילה,‏ אבל האהבה עשויה להניע אותנו לעשות כן.‏

פונטיוס פילטוס מוכר לקוראי המקרא בשל תפקידו במשפטו ובהוצאתו להורג של ישוע (‏מתי כ״ז:‏1,‏ 2,‏ 24–26‏)‏.‏ עם זאת,‏ שמו מופיע גם מספר פעמים במקורות היסטוריים אחרים בני זמנו.‏ על־פי מילון המקרא בהוצאת אנקור (‏אנג׳)‏,‏ מאגר ההתייחסויות ההיסטוריות החילוניות לפילטוס ”‏גדול יותר ומפורט יותר משל כל נציב רומי אחר ביהודה”‏.‏

שמו של פילטוס מופיע יותר מכול בכתביו של ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו,‏ אשר תיעד שלוש תקריות המלמדות על הקשיים שהיו לפילטוס כמושל יהודה.‏ תקרית רביעית תוארה על־ידי ההיסטוריון היהודי פילון.‏ ההיסטוריון הרומי טאקיטוס,‏ אשר העלה על הכתב את תולדות קיסרי רומא,‏ אישר שפונטיוס פילטוס ציווה על הוצאתו להורג של ישוע בימי שלטונו של טיבריוס.‏

בשנת 1961 גילו ארכיאולוגים בחפירות בתיאטרון הרומי העתיק בקיסריה לוח אבן בשימוש משני הנושא בבירור את שמו של פילטוס בלטינית.‏ הכתובת (‏המוצגת כאן)‏ מקוטעת אבל החוקרים סבורים שזו הייתה לשונה:‏ ”‏לאלים המכובדים טיבריום (‏זה)‏ פונטיוס פילטוס,‏ נציב יהודה,‏ הקדיש”‏.‏ המבנה המוזכר (‏הטיבריום)‏ היה ככל הנראה מקדש שהוקם לכבוד הקיסר הרומי טיבריוס.‏

במאמר ”‏שאלות של קוראים”‏ בכתב העת המצפה מ־15 ביולי 2002 נאמר שעל האחות לעטות כיסוי ראש אם היא מנהלת שיעור מקרא בנוכחות מבשר,‏ בין שהוא טבול ובין שהוא לא־טבול.‏ מתוך עיון נוסף בנושא עולה כי יש מקום לתיקון.‏

אם האחות מלמדת במסגרת תוכנית שיעורי מקרא,‏ ומתלווה אליה מבשר טבול,‏ אין ספק שעליה לעטות כיסוי ראש.‏ זהו ביטוי לכבוד שהיא רוחשת לעיקרון הראשות שקבע יהוה בתוך הקהילה המשיחית,‏ משום שהיא מבצעת תפקיד שבדרך כלל היה מוטל על האח שאתה (‏קור״א י״א:‏5,‏ 6,‏ 10‏)‏.‏ לחלופין,‏ היא יכולה לבקש מן האח לנהל את השיעור אם הוא כשיר ומסוגל לעשות כן.‏

מאידך,‏ אם האחות מלמדת במסגרת תוכנית שיעורי מקרא,‏ ומתלווה אליה מבשר לא־טבול שאינו בעלה,‏ אין היא מחויבת על־פי המקרא לעטות כיסוי ראש.‏ למרות זאת,‏ יש אחיות שמצפונן יניע אותן לעטות כיסוי ראש גם במצב זה.‏