עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

תחייתו של ישוע משמעה חיים!‏

תחייתו של ישוע משמעה חיים!‏

תחייתו של ישוע אינה מאורע בודד שאירע בימי קדם,‏ מאורע שאין לו כל משמעות עבורנו כיום.‏ השליח פאולוס הצביע על חשיבותו במילים הבאות:‏ ‏”המשיח אכן קם מן המתים,‏ ביכורי כל המתים;‏ שכן הואיל והמוות בא על־ידי אדם,‏ גם תחיית המתים היא על־ידי אדם.‏ הן כפי שבגלל אדם הכול מתים,‏ כך גם בזכות המשיח הכול יוחיו” (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏20–22‏)‏.‏

ישוע הוקם לתחייה בט”ז בניסן 33 לספירה,‏ היום שבו נהגו היהודים להציג מדי שנה את ביכורי הקציר לפני יהוה אלוהים בבית המקדש בירושלים.‏ בכנותו את ישוע ’‏ביכורים’‏ רמז פאולוס שאנשים נוספים יוקמו לתחייה.‏

בהמשך דבריו מסביר פאולוס מה מתאפשר בזכות כך שישוע הוקם לתחייה.‏ ”הואיל והמוות בא על־ידי אדם”,‏ אמר פאולוס,‏ ”גם תחיית המתים היא על־ידי אדם”.‏ כל בני האדם מתים בשל החטא והאי־שלמות שעברו אלינו מאדם הראשון.‏ אולם כאשר מסר ישוע את חיי האנוש המושלמים שלו כקורבן כופר,‏ הוא פתח בפני בני האדם את הדרך להשתחרר מהעבדות לחטא ולמוות,‏ וזאת באמצעות תחיית המתים.‏ פאולוס סיכם את הנושא בצורה יפה ברומים ו׳:‏23‏:‏ ”השכר שמשלם החטא הוא מוות,‏ אך המתנה שמעניק אלוהים היא חיי עולם באמצעות המשיח ישוע אדוננו”.‏

ישוע עצמו הסביר איזו משמעות נושאים מותו ותחייתו עבורנו.‏ בהתייחסו לעצמו אמר ישוע את הדברים הבאים:‏ ”צריך שיוּרם בן האדם,‏ כדי שכל המאמין בו יקבל חיי עולם.‏ הן כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו,‏ למען לא יאבד כל המגלה אמונה בו,‏ אלא ינחל חיי עולם” (‏יוחנן ג׳:‏14–16‏)‏.‏

תאר לעצמך חיי נצח ללא כאב,‏ סבל וצער (‏ההתגלות כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏ איזה עתיד מזהיר!‏ בעניין זה אמר חוקר אחד:‏ ”בעוד שבתי הקברות מזכירים לנו את קוצרם של החיים,‏ התחייה היא ערובה לקוצרו של המוות”.‏ כן,‏ תחייתו של ישוע משמעה חיים!‏