‏”אדוננו,‏ למד אותנו להתפלל” (‏לוקס י״א:‏1‏)‏.‏ בקשה זו הופנתה לישוע מצד אחד מתלמידיו.‏ כחלק מתשובתו סיפר ישוע שני משלים המלמדים אותנו כיצד להתפלל ומה עלינו לעשות כדי שאלוהים ישמע את תפילותינו.‏ אם אי פעם תהית אם אלוהים שומע את תפילותיך,‏ כדאי לך לבחון את תשובתו של ישוע ‏(‏קרא לוקס י״א:‏5–13‏)‏.‏

המשל הראשון מתמקד במתפלל עצמו (‏לוקס י״א:‏5–8‏)‏.‏ ישוע סיפר על אדם המקבל אורח מאוחר בלילה ואין לו מה להגיש לו.‏ עבור המארח זהו מקרה דחוף.‏ למרות השעה המאוחרת הוא הולך לבית חברו ומבקש ממנו שילווה לו כמה כיכרות לחם.‏ בתחילה ידידו אינו שש לקום ממיטתו,‏ שכן בני משפחתו ישנים לצדו,‏ והם שקועים בשינה עמוקה.‏ אך בהתמדה וללא כל מבוכה המארח הנחוש מוסיף לבקש עד אשר לבסוף קם חברו ונותן לו את כיכרות הלחם.‏ *

מה מלמד אותנו המשל באשר לתפילות?‏ ישוע מורה לנו לגלות התמדה — להמשיך לבקש,‏ להמשיך לחפש ולהמשיך לדפוק (‏לוקס י״א:‏9,‏ 10‏)‏.‏ מדוע?‏ האם ישוע מרמז שכאשר אנו מתפללים אנו כביכול דופקים בדלתו של אל אשר אינו שש להיענות לנו?‏ לא.‏ הנקודה שהדגיש ישוע היא שבשונה מהחבר שלא היה להוט לעזור,‏ אלוהים רוצה מאוד להיענות לבקשות הולמות מצד המתפללים אליו באמונה.‏ וההתמדה היא ביטוי לאמונתנו.‏ בקשות חוזרות ונשנות מצדנו מראות שאנו באמת זקוקים למה שאנו מבקשים ושאנו אכן מאמינים שאלוהים מסוגל להיענות לתפילה — אם היא לפי רצונו (‏מרקוס י״א:‏24;‏ יוחנן א׳.‏ ה׳:‏14‏)‏.‏

המשל השני מתמקד ביהוה,‏ ’‏שומע התפילה’‏ (‏תהלים ס״ה:‏3‏)‏.‏ ישוע שאל:‏ ”מי מכם האב שבנו יבקש ממנו דג והוא ייתן לו נחש במקום דג?‏ או אם יבקש ביצה,‏ האם ייתן לו עקרב?‏” התשובה ברורה מאליה — שום אב אכפתי לא יעניק לילדיו דברים מזיקים.‏ בהמשך הדגיש ישוע את מוסר ההשכל:‏ אם אבות בשר ודם לא־מושלמים ’‏נותנים מתנות טובות’‏ לילדיהם,‏ ”על אחת כמה וכמה האב שבשמיים ייתן את רוח הקודש” — את המתנה הטובה מכול — לילדיו הארציים המבקשים זאת ממנו!‏ * (‏לוקס י״א:‏11–13;‏ מתי ז׳:‏11‏)‏.‏

מה אנו למדים ממשל זה על יהוה,‏ ’‏שומע התפילה’‏?‏ ישוע מזמין אותנו לראות ביהוה אב אכפתי הרוצה מאוד לספק את צורכי ילדיו.‏ לפיכך משרתי יהוה יכולים לפנות אליו בחופשיות ולהביע בפניו את מאוויי לבם.‏ כמו כן,‏ בידיעה שאלוהים חפץ בטובתם המרבית,‏ הם מקבלים ברצון את מענהו לתפילותיהם גם אם אין זה המענה שציפו לו.‏ *