יוחנן א׳ 3:1-24
ג רְאוּ מָה רַבָּה הָאַהֲבָה שֶׁמַּרְאֶה לָנוּ הָאָב,+ לְהִקָּרֵא יַלְדֵי אֱלֹהִים!+ וְאָכֵן כָּךְ אֲנַחְנוּ. מִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם אֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָנוּ,+ כִּי אֵינוֹ מַכִּיר אוֹתוֹ.+
2 אֲהוּבַי, כָּעֵת יַלְדֵי אֱלֹהִים אָנוּ,+ אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִגְלָה מָה נִהְיֶה בֶּעָתִיד.+ עִם זֹאת, יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא יִתְגַּלֶּה נִהְיֶה כָּמוֹהוּ, כִּי נִרְאֶה אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא.
3 וְכָל מִי שֶׁתִּקְוָה זוֹ שׁוֹכֶנֶת בּוֹ מְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ,+ כְּפִי שֶׁגַּם הוּא טָהוֹר.
4 כָּל הַמִּתְהַלֵּךְ בַּחֵטְא גַּם עוֹבֵר עַל הַחֹק, וְהַחֵטְא הוּא עֲבֵרָה עַל הַחֹק.
5 עוֹד אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהוּא נִגְלָה כְּדֵי לְהָסִיר אֶת חֲטָאֵינוּ,+ וּבוֹ אֵין חֵטְא.
6 כָּל הַמַּמְשִׁיךְ לִהְיוֹת מְאֻחָד אִתּוֹ אֵינוֹ מִתְהַלֵּךְ בַּחֵטְא;+ כָּל הַמִּתְהַלֵּךְ בַּחֵטְא לֹא רָאָה אוֹתוֹ וְאֵינוֹ מַכִּירוֹ.
7 יְלָדַי הַיְּקָרִים, אַל יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ; הַמּוֹסִיף לַעֲשׂוֹת צְדָקָה צַדִּיק הוּא, כְּפִי שֶׁגַּם הוּא צַדִּיק.
8 הַמִּתְהַלֵּךְ בַּחֵטְא, מִן הַשָּׂטָן* הוּא, כִּי הַשָּׂטָן חוֹטֵא מֵרֵאשִׁית.*+ לְשֵׁם כָּךְ נִגְלָה בֶּן אֱלֹהִים, לְבַטֵּל* אֶת פָּעֳלֵי הַשָּׂטָן.+
9 כָּל מִי שֶׁנּוֹלַד מֵאֱלֹהִים אֵינוֹ מִתְהַלֵּךְ בַּחֵטְא,+ כִּי זַרְעוֹ* שֶׁל אֱלֹהִים נִשְׁאָר בּוֹ, וְאֵין הוּא יָכוֹל לְהִתְהַלֵּךְ בַּחֵטְא, כִּי מֵאֱלֹהִים הוּא נוֹלַד.+
10 בָּזֹאת נִכָּרִים יַלְדֵי אֱלֹהִים וְיַלְדֵי הַשָּׂטָן:* כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף לַעֲשׂוֹת צְדָקָה אֵינֶנּוּ מֵאֱלֹהִים, וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אֶת אָחִיו.+
11 הֵן זֶהוּ דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מֵרֵאשִׁית, שֶׁעָלֵינוּ לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ;+
12 לֹא כְּקַיִן, אֲשֶׁר הָיָה מִן הָרָשָׁע וְהָרַג אֶת אָחִיו.+ וּמַדּוּעַ הָרַג אוֹתוֹ? כִּי מַעֲשָׂיו הָיוּ רָעִים,+ אַךְ מַעֲשֵׂי אָחִיו הָיוּ מַעֲשֵׂי צְדָקָה.+
13 אַחַי, אַל תֻּפְתְּעוּ שֶׁהָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם.+
14 יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁעָבַרְנוּ מִן הַמָּוֶת אֶל הַחַיִּים,+ שֶׁכֵּן אָנוּ אוֹהֲבִים אֶת אַחֵינוּ.+ מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב נִשְׁאָר בַּמָּוֶת.+
15 כָּל הַשּׂוֹנֵא אֶת אָחִיו רוֹצֵחַ הוּא,+ וְאַתֶּם יוֹדְעִים כִּי לְרוֹצֵחַ אֵין חַיֵּי עוֹלָם.+
16 בָּזֹאת לָמַדְנוּ מַהִי אַהֲבָה: בְּכָךְ שֶׁהוּא מָסַר אֶת חַיָּיו* לְמַעֲנֵנוּ,+ וְגַם אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִמְסֹר אֶת חַיֵּינוּ* לְמַעַן אַחֵינוּ.+
17 אַךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נִכְסֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא רוֹאֶה אֶת אָחִיו בְּמַחְסוֹר וּבְכָל זֹאת מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ אֶת חֶמְלָתוֹ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַהֲבָה לֶאֱלֹהִים?+
18 יְלָדַי הַיְּקָרִים, עָלֵינוּ לֶאֱהֹב לֹא בְּמִלִּים אוֹ בְּדִבּוּר,+ אֶלָּא בְּפֹעַל+ וּבֶאֱמֶת.+
19 בָּזֹאת נֵדַע כִּי מִן הָאֱמֶת אָנוּ, וְנַשְׁקִיט* אֶת לִבֵּנוּ לְפָנָיו
20 גַּם אִם לִבֵּנוּ יַרְשִׁיעַ אוֹתָנוּ, כִּי אֱלֹהִים גָּדוֹל מִלִּבֵּנוּ וְהוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל.+
21 אֲהוּבַי, אִם לִבֵּנוּ אֵינוֹ מַרְשִׁיעַ אוֹתָנוּ, אָנוּ יְכוֹלִים לִפְנוֹת לֶאֱלֹהִים לְלֹא חֲשָׁשׁ;*+
22 וְאֶת כָּל מָה שֶׁנְּבַקֵּשׁ נְקַבֵּל מִמֶּנּוּ,+ מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ שׁוֹמְרִים אֶת מִצְווֹתָיו וְעוֹשִׂים אֶת הָרָצוּי בְּעֵינָיו.
23 וְזוֹ מִצְוָתוֹ: שֶׁנַּאֲמִין בְּשֵׁם בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ+ וְשֶׁנֹּאהַב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,+ כְּפִי שֶׁהוּא צִוָּה עָלֵינוּ.
24 זֹאת וְעוֹד, הַשּׁוֹמֵר אֶת מִצְווֹתָיו מַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת מְאֻחָד אִתּוֹ, וְגַם הוּא נִשְׁאָר מְאֻחָד אִתּוֹ.+ וּבִזְכוּת הָרוּחַ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא מְאֻחָד אִתָּנוּ.+
הערות שוליים
^ המילה ”שטן” בפסוקים 8, 10 מתורגמת מן המילה היוונית דיאבולוס, שפירושה ”משמיץ”.
^ או ”למגר”.
^ או ”מראשיתו”.
^ כלומר, זרע המסוגל לגרום לרבייה או להניב פרי.
^ המילה ”שטן” בפסוקים 8, 10 מתורגמת מן המילה היוונית דיאבולוס, שפירושה ”משמיץ”.
^ או ”נפשו”.
^ או ”נפשנו”.
^ או ”נשכנע”.
^ או ”בחופש דיבור”.