יוחנן 2‏:1‏-25

  • חתונה בקנה;‏ הפיכת מים ליין ‏(‏1–12‏)‏

  • ישוע מטהר את המקדש ‏(‏13–22‏)‏

  • ישוע יודע מה טמון בלב האדם ‏(‏23–25‏)‏

ב  בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נֶעֶרְכָה מְסִבַּת חֲתֻנָּה בְּקָנָה שֶׁבַּגָּלִיל.‏ אִמּוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הָיְתָה שָׁם,‏  וְגַם יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו הֻזְמְנוּ לִמְסִבַּת הַחֲתֻנָּה.‏  כַּאֲשֶׁר אָזַל הַיַּיִן,‏ אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ:‏ ”‏אֵין לָהֶם יַיִן”‏.‏  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אִשָּׁה,‏ מָה זֶה נוֹגֵעַ לִי וְלָךְ?‏* עוֹד לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתִי”‏.‏  אָמְרָה אִמּוֹ לַמְּשָׁרְתִים:‏ ”‏עֲשׂוּ כָּל מָה שֶׁיֹּאמַר לָכֶם”‏.‏  הָיוּ שָׁם שִׁשָּׁה כַּדֵּי מַיִם עֲשׂוּיִים אֶבֶן,‏ כַּנִּדְרָשׁ עַל־פִּי חֻקֵּי הַטַּהֲרָה שֶׁל הַיְּהוּדִים,‏+ וְכָל אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל הָיָה לְהָכִיל כְּאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה עַד כְּשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה לִיטֶר.‏*  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏מַלְּאוּ אֶת הַכַּדִּים מַיִם”‏,‏ וְהֵם מִלְּאוּ אוֹתָם עַד שְׂפָתָם.‏  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏כָּעֵת קְחוּ מֵהֶם וְהָבִיאוּ אֶל רֹאשׁ הַמְּסִבָּה”‏.‏ וְכָךְ עָשׂוּ.‏  טָעַם רֹאשׁ הַמְּסִבָּה אֶת הַמַּיִם שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְיַיִן מִבְּלִי שֶׁיָּדַע מִנַּיִן הוּא (‏אַךְ הַמְּשָׁרְתִים שֶׁנָּטְלוּ אֶת הַמַּיִם מִן הַכַּדִּים יָדְעוּ)‏.‏ אָז קָרָא רֹאשׁ הַמְּסִבָּה אֶל הֶחָתָן 10  וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏כָּל אֶחָד מַגִּישׁ תְּחִלָּה אֶת הַיַּיִן הַמְּשֻׁבָּח,‏ וְכַאֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים שִׁכּוֹרִים הוּא מַגִּישׁ אֶת הַיַּיִן הַטּוֹב פָּחוֹת.‏ אֲבָל אַתָּה שָׁמַרְתָּ אֶת הַיַּיִן הַמְּשֻׁבָּח עַד עַכְשָׁו”‏.‏ 11  יֵשׁוּעַ עָשָׂה זֹאת בְּקָנָה שֶׁבַּגָּלִיל,‏ וְהָיָה זֶה הָרִאשׁוֹן בְּאוֹתוֹתָיו.‏* כָּךְ הֶרְאָה אֶת כְּבוֹדוֹ,‏+ וְתַלְמִידָיו הֶאֱמִינוּ בּוֹ.‏ 12  אַחֲרֵי כֵן יָרְדוּ הוּא וְאִמּוֹ וְאֶחָיו+ וְתַלְמִידָיו אֶל כְּפַר נַחוּם,‏+ אַךְ לֹא שָׁהוּ שָׁם יָמִים רַבִּים.‏ 13  בְּהִתְקָרֵב הַפֶּסַח,‏+ מֵחַגֵּי הַיְּהוּדִים,‏ עָלָה יֵשׁוּעַ לִירוּשָׁלַיִם 14  וּמָצָא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מוֹכְרֵי בָּקָר,‏ צֹאן וְיוֹנִים+ וְכֵן גַּם חַלְפָנִים שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם.‏ 15  הוּא הֵכִין שׁוֹט מֵחֲבָלִים וְגֵרֵשׁ מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֶת כָּל אֵלֶּה יַחַד עִם הַצֹּאן וְהַבָּקָר,‏ וְגַם פִּזֵּר אֶת מַטְבְּעוֹתֵיהֶם שֶׁל מַחְלִיפֵי הַכְּסָפִים וְהָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹתֵיהֶם.‏+ 16  וּלְמוֹכְרֵי הַיּוֹנִים אָמַר:‏ ”‏קְחוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִכָּאן!‏ חִדְלוּ לַהֲפֹךְ אֶת בֵּית אָבִי לְבֵית מִסְחָר!‏”‏*+ 17  אָז נִזְכְּרוּ תַּלְמִידָיו בַּכָּתוּב:‏ ”‏הַקִּנְאָה לְבֵיתְךָ תֹּאכְלֵנִי”‏.‏+ 18  הֵגִיבוּ הַיְּהוּדִים וְאָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏הוֹאִיל וְאַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ אֵיזֶה אוֹת תּוּכַל לְהַרְאוֹת לָנוּ?‏”‏+ 19  הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏הִרְסוּ אֶת הַהֵיכָל הַזֶּה וּבִשְׁלוֹשָׁה יָמִים אָקִים אוֹתוֹ”‏.‏+ 20  אָמְרוּ הַיְּהוּדִים:‏ ”‏הַהֵיכָל הַזֶּה נִבְנָה בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה,‏ וְאַתָּה תָּקִים אוֹתוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים?‏”‏ 21  אֶלָּא שֶׁהוּא דִּבֵּר עַל הֵיכַל גּוּפוֹ.‏+ 22  כַּאֲשֶׁר הוּקַם מִן הַמֵּתִים נִזְכְּרוּ תַּלְמִידָיו שֶׁנָּהַג לוֹמַר זֹאת,‏+ וְהֵם הֶאֱמִינוּ בַּכָּתוּב וּבְמָה שֶׁאָמַר יֵשׁוּעַ.‏ 23  אוּלָם כְּשֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם בְּחַג הַפֶּסַח,‏ הֶאֱמִינוּ רַבִּים בִּשְׁמוֹ כִּרְאוֹתָם אֶת הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה.‏ 24  אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא נָתַן בָּהֶם אֵמוּן מָלֵא,‏ שֶׁכֵּן הִכִּיר אֶת כֻּלָּם,‏ 25  וְהוּא גַּם לֹא הָיָה צָרִיךְ שֶׁמִּישֶׁהוּ יָעִיד בְּאָזְנָיו עַל הָאָדָם,‏ כִּי יָדַע מָה טָמוּן בְּלֵב הָאָדָם.‏+

הערות שוליים

מילולית,‏ ”‏מה לי ולך,‏ אישה?‏”‏,‏ צירוף לשון המביע התנגדות.‏ השימוש במילה ”‏אישה”‏ אינו מבטא חוסר כבוד.‏
מילולית,‏ ”‏שתיים או שלוש מידות”‏.‏ ייתכן שהמידה המוזכרת כאן היא בת,‏ השווה ל־22 ליטר.‏ ראה נספח ב14‏.‏
או ”‏בניסיו”‏.‏
או ”‏לשוק;‏ לעסק”‏.‏