שמואל ב׳ 15:1-37
טו אַחֲרֵי כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לוֹ אַבְשָׁלוֹם מֶרְכָּבָה וְסוּסִים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ שֶׁיָּרוּצוּ לְפָנָיו.+
2 אַבְשָׁלוֹם נָהַג לְהַשְׁכִּים וְלַעֲמֹד בְּצַד הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֶל שַׁעַר הָעִיר.+ וּבְכָל עֵת שֶׁהָיָה לְמִישֶׁהוּ רִיב אֲשֶׁר יֵשׁ לַהֲבִיאוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ לְמִשְׁפָּט,+ קָרָא לוֹ אַבְשָׁלוֹם וְאָמַר: ”מֵאֵיזוֹ עִיר אַתָּה?” וְהוּא הָיָה אוֹמֵר: ”מֵאֶחָד מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל עַבְדְּךָ”.
3 אַבְשָׁלוֹם הָיָה אוֹמֵר אֵלָיו: ”רְאֵה, טַעֲנוֹתֶיךָ צוֹדְקוֹת וּרְאוּיוֹת, אַךְ אֵין אִישׁ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶת עִנְיָנְךָ”.
4 וְאַבְשָׁלוֹם הָיָה אוֹמֵר: ”לוּ רַק הָיִיתִי אֲנִי מִתְמַנֶּה לְשׁוֹפֵט בָּאָרֶץ! אָז יָכוֹל הָיָה לָבוֹא אֵלַי כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ רִיב אוֹ מִשְׁפָּט, וְהָיִיתִי דּוֹאֵג שֶׁיֵּעָשֶׂה עִמּוֹ צֶדֶק”.
5 וְכַאֲשֶׁר הִתְקָרֵב אֵלָיו אִישׁ כְּדֵי לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ, הָיָה אַבְשָׁלוֹם מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְאוֹחֵז בּוֹ וְנוֹשֵׁק לוֹ.+
6 אֶת זֹאת עָשָׂה אַבְשָׁלוֹם לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ לְמִשְׁפָּט; כָּךְ הוֹסִיף אַבְשָׁלוֹם לִגְנֹב אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל.+
7 מִקֵּץ אַרְבַּע שָׁנִים* אָמַר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ: ”הָנַח נָא לִי לָלֶכֶת אֶל חֶבְרוֹן+ לְשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לִיהֹוָה.
8 כִּי עַבְדְּךָ נָדַר נֶדֶר+ בְּשִׁבְתִּי בִּגְשׁוּר+ בַּאֲרָם: ’אִם יָשִׁיב אוֹתִי יְהֹוָה לִירוּשָׁלַיִם, אֶזְבַּח לִיהֹוָה’”.*
9 אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: ”לֵךְ בְּשָׁלוֹם”. וְהוּא קָם וְהָלַךְ אֶל חֶבְרוֹן.
10 אָז שָׁלַח אַבְשָׁלוֹם מְרַגְּלִים בְּקֶרֶב כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: ”מִיָּד כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, הַכְרִיזוּ, ’אַבְשָׁלוֹם נַעֲשָׂה מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן!’”+
11 וְעִם אַבְשָׁלוֹם הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִיְּרוּשָׁלַיִם; הֵם הֻזְמְנוּ וְהָלְכוּ מִבְּלִי לַחְשֹׁד בְּדָבָר וְלֹא הָיוּ מוּדָעִים לַמִּתְרַחֵשׁ.
12 בְּנוֹסָף לְכָךְ, כַּאֲשֶׁר זָבַח אֶת הַזְּבָחִים, שָׁלַח אַבְשָׁלוֹם לִקְרֹא לַאֲחִיתֹפֶל+ הַגִּילֹנִי, יוֹעֲצוֹ שֶׁל דָּוִד,+ מֵעִירוֹ גִּלֹה.+ הַקֶּשֶׁר* הָלַךְ וְהִתְחַזֵּק, וְהָעָם הַתּוֹמֵךְ בְּאַבְשָׁלוֹם הָלַךְ וְגָדַל.+
13 כַּעֲבֹר זְמַן מָה הִגִּיעַ מוֹדִיעַ אֶל דָּוִד וְאָמַר: ”נָטָה לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם”.
14 מִיָּד אָמַר דָּוִד לְכָל עֲבָדָיו אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בִּירוּשָׁלַיִם: ”קוּמוּ וְנִבְרַח,+ כִּי אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא יִמָּלֵט מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם! מַהֲרוּ, פֶּן יַשִּׂיג אוֹתָנוּ בִּמְהִירוּת וְיָמִיט אָסוֹן עָלֵינוּ וְיַכֶּה אֶת הָעִיר בַּחֶרֶב!”+
15 וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ הֵשִׁיבוּ לַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ: ”כָּל מָה שֶׁמַּחְלִיט אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, מוּכָנִים עֲבָדֶיךָ לַעֲשׂוֹת”.+
16 לְפִיכָךְ הַמֶּלֶךְ יָצָא, וְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ הָלְכוּ בְּעִקְבוֹתָיו. אַךְ הַמֶּלֶךְ הִשְׁאִיר עֶשֶׂר פִּילַגְשִׁים+ לִשְׁמֹר עַל הַבַּיִת.*
17 וְהַמֶּלֶךְ הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וְכָל הָעָם הָלְכוּ בְּעִקְבוֹתָיו, וְהֵם עָצְרוּ בְּבֵית מֶרְחָק.
18 וְכָל עֲבָדָיו הָעוֹזְבִים אִתּוֹ* וְכָל הַכְּרֵתִים, הַפְּלֵתִים+ וְהַגִּתִּים,+ שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר הָלְכוּ בְּעִקְבוֹתָיו מִגַּת,+ עָבְרוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּלֶךְ בָּחַן אוֹתָם.*
19 אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל אִתַּי+ הַגִּתִּי: ”לָמָּה תֵּלֵךְ גַּם אַתָּה אִתָּנוּ? חֲזֹר וְשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ, כִּי נָכְרִי אַתָּה וְגַם גּוֹלֶה מִמְּקוֹמְךָ.
20 אֶתְמוֹל בָּאתָ, וְהַאִם הַיּוֹם אֲאַלֵּץ אוֹתְךָ לִנְדֹּד אִתָּנוּ, לָלֶכֶת מָתַי שֶׁעָלַי לָלֶכֶת וּלְאָן שֶׁעָלַי לָלֶכֶת? חֲזֹר וְקַח אֶת אַחֶיךָ עִמְּךָ, וִיהֹוָה יְגַלֶּה כְּלַפֶּיךָ חֶסֶד וְנֶאֱמָנוּת!”+
21 אַךְ אִתַּי הֵשִׁיב לַמֶּלֶךְ: ”חַי יְהֹוָה וְחֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ — בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יִהְיֶה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם לַמָּוֶת וְאִם לַחַיִּים, שָׁם יִהְיֶה עַבְדְּךָ!”+
22 אָמַר דָּוִד אֶל אִתַּי:+ ”לֵךְ וַעֲבֹר”. לְפִיכָךְ אִתַּי הַגִּתִּי עָבַר יַחַד עִם כָּל אֲנָשָׁיו וְכָל הַיְּלָדִים אֲשֶׁר אִתּוֹ.
23 וְהַכֹּל בָּאָרֶץ בָּכוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁכָּל הָעָם הַזֶּה עָבְרוּ, וְהַמֶּלֶךְ עָמַד לְיַד עֵמֶק קִדְרוֹן;+ כָּל הָעָם חָצוּ וְעָבְרוּ אֶל הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֶל הַמִּדְבָּר.
24 גַּם צָדוֹק+ הָיָה שָׁם, וְאִתּוֹ הָיוּ כָּל הַלְּוִיִּים+ וְהֵם נָשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן+ בְּרִית הָאֱלֹהִים;+ וְהֵם הִנִּיחוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים; וְאֶבְיָתָר+ עָלָה בְּשָׁעָה שֶׁסִּיֵּם כָּל הָעָם לַעֲבֹר מִן הָעִיר.
25 אַךְ הַמֶּלֶךְ אָמַר לְצָדוֹק: ”הָשֵׁב אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל הָעִיר.+ אִם אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהֹוָה, הוּא גַּם יָשִׁיב אוֹתִי וְיִתֵּן לִי לִרְאוֹת אוֹתוֹ וְאֶת מְקוֹם מִשְׁכָּנוֹ.+
26 אַךְ אִם יֹאמַר, ’לֹא חָפַצְתִּי בְּךָ’, יַעֲשֶׂה לִי כַּטּוֹב בְּעֵינָיו”.
27 אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל צָדוֹק הַכֹּהֵן: ”הַאִם אֵינְךָ רוֹאֶה?*+ חֲזֹר אֶל הָעִיר בְּשָׁלוֹם, וּקְחוּ אִתְּכֶם אֶת שְׁנֵי בְּנֵיכֶם, אֶת אֲחִימַעַץ בִּנְךָ וְאֶת יְהוֹנָתָן+ בֶּן אֶבְיָתָר.
28 רְאוּ, אֲנִי אֶשְׁתַּהֶה לְיַד נְקֻדּוֹת הַמַּעֲבָר הָרְדוּדוֹת שֶׁבַּמִּדְבָּר עַד אֲשֶׁר יַגִּיעַ אֵלַי מֵידָע מִכֶּם”.+
29 לְפִיכָךְ צָדוֹק וְאֶבְיָתָר הֵשִׁיבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל יְרוּשָׁלַיִם וְנִשְׁאֲרוּ שָׁם.
30 וְדָוִד עָלָה עַל הַר* הַזֵּיתִים,+ עוֹלֶה וּבוֹכֶה; רֹאשׁוֹ הָיָה מְכֻסֶּה וְהוּא הָלַךְ יָחֵף. וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ כִּסּוּ גַּם הֵם אֶת רֹאשָׁם וּבָכוּ בְּעוֹדָם עוֹלִים.
31 אָז נִמְסַר לְדָוִד: ”אֲחִיתֹפֶל הוּא בֵּין הַקּוֹשְׁרִים+ עִם אַבְשָׁלוֹם”.+ אָמַר דָּוִד: ”הֲפֹךְ נָא, יְהֹוָה,+ אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל לְסִכְלוּת!”+
32 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ דָּוִד אֶל הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר שָׁם נָהַג הָעָם בֶּעָבָר לְהִשְׁתַּחֲווֹת לֶאֱלֹהִים, פָּגַשׁ אוֹתוֹ שָׁם חוּשַׁי+ הָאַרְכִּי.+ גְּלִימָתוֹ הָיְתָה קְרוּעָה וַאֲדָמָה הָיְתָה עַל רֹאשׁוֹ.
33 אָמַר לוֹ דָּוִד: ”אִם תַּעֲבֹר אִתִּי, תִּהְיֶה עָלַי לְנֵטֶל.
34 אֲבָל אִם תָּשׁוּב אֶל הָעִיר וְתֹאמַר לְאַבְשָׁלוֹם, ’עַבְדְּךָ אֲנִי, הַמֶּלֶךְ. בֶּעָבָר הָיִיתִי עֶבֶד אָבִיךָ, אַךְ כָּעֵת אֲנִי עַבְדְּךָ’,+ תּוּכַל אָז לְהָפֵר לְמַעֲנִי אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל.+
35 הַאֵין צָדוֹק וְאֶבְיָתָר שָׁם אִתְּךָ? סַפֵּר לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים אֶת כָּל מָה שֶׁתִּשְׁמַע מִבֵּית הַמֶּלֶךְ.+
36 הִנֵּה שָׁם אִתָּם שְׁנֵי בְּנֵיהֶם, אֲחִימַעַץ+ בְּנוֹ שֶׁל צָדוֹק וִיהוֹנָתָן+ בְּנוֹ שֶׁל אֶבְיָתָר, וְדַרְכָּם שִׁלְחוּ אֵלַי כָּל דָּבָר שֶׁתִּשְׁמְעוּ”.
37 לְפִיכָךְ חוּשַׁי, יְדִידוֹ* שֶׁל דָּוִד,+ בָּא אֶל הָעִיר בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס אַבְשָׁלוֹם אֶל יְרוּשָׁלַיִם.
הערות שוליים
^ או אולי ”ארבעים שנה”. אולי ארבעים שנה מאז משיחת דוד, כמתואר בשמא ט״ז:13.
^ נה״מ, ”ועבדתי את יהוה”.
^ או ”המזימה”.
^ או ”הארמון”.
^ או ”העוברים לצידו”.
^ או ”עברו מול פני המלך”.
^ במשמעות נביא, חוזה.
^ או ”במעלה”.
^ או ”איש סודו”.
