עשרה ימים אחרי עלייתו של ישוע השמיימה,‏ בחג השבועות של שנת 33 לספירה,‏ התאספו כ־120 מתלמידיו בבית בירושלים.‏ פתאום היה קול כקול משב רוח עזה אשר מילא את הבית.‏ באורח נס החלו התלמידים לדבר בלשונות אחרות.‏ מה הייתה הסיבה להתרחשויות יוצאות דופן אלה?‏ אלוהים שפך את רוח הקודש על התלמידים.‏

מחוץ לבית התקהל המון רב משום שהיו בעיר מבקרים אשר עלו לירושלים מארצות רבות לרגל החג.‏ הם התפלאו לשמוע את תלמידי ישוע דוברים את לשונותיהם ברהיטות ובשטף.‏ פטרוס הסביר מה אירע.‏ הוא התייחס לנבואתו של הנביא יואל,‏ לפיה אלוהים ’‏ישפוך’‏ את רוחו אשר תעניק למקבליה יכולות פלאיות (‏יואל ג׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ עדות מרשימה זו לפעולתה של רוח הקודש הבהירה שהתחולל שינוי חשוב:‏ אלוהים פרש מאז את חסותו על הקהילה המשיחית שזה עתה נוסדה במקום על עם ישראל.‏ מי שרצה מאז לעבוד את אלוהים כרצוי בעיניו היה צריך להפוך לאחד מתלמידיו של המשיח ישוע.‏

בינתיים הלכה וגברה ההתנגדות,‏ ואויבי השליחים שמו אותם במאסר.‏ אך בלילה פתח מלאך יהוה את דלתות בית הסוהר ואמר להם להמשיך לבשר.‏ עם שחר עשו כפי שנצטוו.‏ הם נכנסו לבית המקדש והחלו ללמד את הבשורה אודות ישוע.‏ מתנגדיהם הדתיים נתמלאו זעם וציוו עליהם להפסיק לבשר.‏ אולם,‏ השליחים השיבו ללא חת:‏ ”‏לאלוהים צריך להישמע יותר מאשר לבני אדם”‏ (‏מעשי השליחים ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏

הרדיפות הסלימו.‏ כמה יהודים האשימו תלמיד בשם סטפנוס בחילול השם ורגמו אותו למוות.‏ בחור אחד,‏ שאול הטרסי,‏ עמד מנגד והסכים לרצח.‏ לאחר מכן הוא שם פניו לדמשק כדי לעצור את כל מי שהפך לתלמיד של ישוע.‏ בדרכו לשם נגה סביבו אור מן השמיים והוא שמע קול אומר אליו:‏ ”‏שאול,‏ שאול,‏ למה תרדפני?‏”‏ האור עיוור את עיני שאול,‏ והוא שאל:‏ ”‏מי אתה?‏”‏ הקול ענה:‏ ”‏אנוכי ישוע”‏ (‏מעשי השליחים ט׳:‏3–5‏)‏.‏

כעבור שלושה ימים שלח ישוע תלמיד בשם חנניה כדי להשיב לשאול את מאור עיניו.‏ שאול נטבל,‏ הצטרף לקהילה המשיחית והחל להכריז באומץ לב על ישוע.‏ לימים נודע שאול בתור השליח פאולוס והיה למבשר חדור להט וקנאות.‏

תלמידי ישוע הכריזו את הבשורה על מלכות אלוהים ליהודים ולשומרונים בלבד.‏ אבל אז נגלה מלאך לשר המאה הרומי קורנליוס,‏ שהיה איש ירא אלוהים,‏ והורה לו לזמן אליו את השליח פטרוס.‏ השליח הגיע אל המקום בלוויית כמה אנשים ובישר את הבשורה לקורנליוס ולבני ביתו.‏ בשעה שדיבר פטרוס צלחה רוח הקודש על אותם מאמינים מקרב הגויים,‏ והשליח ציווה שהם יוטבלו בשם ישוע.‏ הדרך לחיי עולם נפתחה מאז לאנשים מקרב כל הגויים.‏ כעת הייתה הקהילה מוכנה ומזומנה להפיץ את הבשורה הטובה עד קצה הארץ.‏

‏(‏מבוסס על מעשי השליחים א׳:‏1 עד י״א:‏21‏)‏