ארתור,‏ משגיח נפה בארמניה,‏ ביקר קהילה של עדי־יהוה.‏ הוא גילה שהם עדיין לא מבשרים במקומות ציבוריים בעזרת עגלות ספרות.‏ כדי לעודד אותם להתחיל להשתמש בשיטה זו,‏ ארתור,‏ אשתו אנה ועד־יהוה נוסף בשם ג׳ירייר הציבו עגלת ספרות בעיירה קטנה.‏ הם בחרו מקום שבו עוברים הולכי רגל רבים.‏

 במהרה החלו עוברי האורח לגלות עניין ולקחת ספרות,‏ אך שיטת הבישור החדשה הזו גם משכה את תשומת ליבם של מתנגדים.‏ שני כמרים ניגשו אל העגלה,‏ ואחד מהם הפיל אותה ללא אזהרה מוקדמת.‏ לאחר מכן,‏ הוא סטר לארתור והעיף את משקפיו אל הרצפה.‏ ארתור,‏ אנה וג׳ירייר ניסו להרגיע את הכמרים,‏ אך ללא הצלחה.‏ הכמרים רמסו את העגלות ופיזרו את הספרות.‏ לאחר שקיללו את האחים ואיימו עליהם,‏ עזבו את המקום.‏

 ארתור,‏ אנה וג׳ירייר הלכו לתחנת משטרה מקומית כדי להגיש תלונה.‏ הם הסבירו מה קרה ודיברו בקצרה על המקרא עם מספר שוטרים ועובדים אחרים.‏ שלושתם נלקחו למשרדו של השוטר הבכיר.‏ בתחילה הוא רק ביקש לדעת את פרטי התלונה.‏ אך כשהוא גילה שארתור,‏ למרות היותו גבר חסון,‏ לא החזיר לאותו אדם שסטר לו,‏ הפסיק השוטר לשאול שאלות לגבי המקרה והסתקרן בנוגע לאמונותיהם של עדי־יהוה.‏ זה הוביל לשיחה שארכה ארבע שעות.‏ השוטר התרשם ממה ששמע ואמר:‏ ”‏איזו דת נהדרת!‏ גם אני רוצה להצטרף אליה!‏”‏

 למוחרת,‏ כאשר ארתור חזר לבשר בעזרת עגלת הספרות,‏ ניגש אליו אדם שהיה עד למה שהתרחש יום קודם לכן.‏ האיש שיבח את ארתור על כך ששמר על קור רוח ולא השיב באותו מטבע.‏ הוא הוסיף שמה שראה גרם לו להפסיק לכבד את הכמרים.‏

 באותו ערב הזמין השוטר הבכיר את ארתור בחזרה לתחנת המשטרה.‏ אך במקום לדון במקרה,‏ הוא המשיך לשאול עוד ועוד שאלות על המקרא,‏ ושני שוטרים אחרים הצטרפו לשיחה.‏

 למוחרת ביקר ארתור שוב את השוטר הבכיר,‏ והפעם כדי להראות לו כמה סרטונים המבוססים על המקרא.‏ השוטר הבכיר קרא לשוטרים אחרים כדי שגם הם יצפו בסרטונים.‏

 כתוצאה מהתנהגותם הרעה של הכמרים,‏ קיבלו שוטרים רבים עדות טובה בפעם הראשונה,‏ והדבר ללא ספק הותיר רושם חיובי על עדי־יהוה.‏